עָזַב [לַעֲזוֹב, עוֹזֵב, יַעֲזוֹב]

עָזַב [לַעֲזוֹב, עוֹזֵב, יַעֲזוֹב]

1.оставлять, покидать 2.забрасывать

עָזַב אוֹתוֹ לְנַפשוֹ

оставил в покое, отстал

עֲזוֹב שטוּיוֹת!

брось глупости, говори по делу